הגרעין המצרי של השומר הצעיר, שיצא ממצרים, קרא לעצמו , כשהתחבר לגרעינים אחרים וניצולי שואה, נחשונים, על שם נחשון בן עמינדב - סמל לראשוניות היציאה ממצרים ומשאלת לב, שאחריהם ילכו חברים נוספים, שיחצו את ים סוף בדרכם לארץ ישראל. לגרעין זה חברו גרעינים מאירופה שלאחר השואה, גרעינים ישראליים מבני הארץ והשלמות נוספות מהעולם כולו.

ההתחלה הייתה במצרים: שלושה קנים בקהיר ושניים באלכסנדריה. בוגרי הקנים הגיעו ארצה בשלושה גלים. הגל הראשון היה ב-1945, במסגרת עלייה לגאלית, והקבוצה הגיעה לעין השופט. הגל השני היה ב-1946, במסגרת עלייה בלתי לגאלית. החבר'ה יצאו מחופשים לחיילים בריטים, כאילו הם אנשי הבריגדה, ובסיוע הבריטים ששירתו שם, עלו על רכבת בתואנה כי הם יוצאים לחופשת פסח, ונסעו דרך תעלת סואץ עד רחובות. הגל השלישי כלל עולים בודדים שהגיעו ארצה באמצעות פספורטים מזויפים, כל אחד בזמנו ובדרך מיוחדת לו. הקנים במצרים פעלו עד מבצע קדש, ואחר כך חלק מהבוגרים עלה ארצה, לעין שמר וחלקם התפזר.

 ב-1946 יצאו חברי הגרעין למחנה הכשרה לרמת השרון, ולמדו איך מקימים קיבוץ חדש. מלחמת השחרור קטעה את הכשרת הגרעין, והוא גויס לצבא. קבוצת הצעירים קיבלו בנגב נקודה להתיישבות זמנית בשם "חזעלה", 12 ק"מ דרומית לבאר שבע, והחזיקו בה בתנאי מצור קשים עד תום המלחמה.

בראשית שנת 1947 עלו להתיישבות על אדמות חזע'לה, הנמצאת במרחק 11 ק"מ בקו אווירי מרביבים, שלוש קבוצות: אחת מתנועת המושבים, שניה מהקיבוץ הדתי והשלישית מהקיבוץ הארצי של השוה"צ.

במלחמת העצמאות: נשלחו כהכשרה מגוייסת לתגבור גרעין "נחשונים" שעלה על הקרקע והקים יישוב חדש בחזע'לה ערב המלחמה (14.11.47). במסגרת חטיבת הנגב השתתפו בקרבות גדוד באר שבע (8), הוצבו לתפקידי החזקת משלט ביר עסלוג' וספגו הפגזות כבדות.

פלוגה מוקטנת שנייה בפיקוד "גנדי" (יהושע ברנשטיין) תגברה את הישובים הדרומיים רביבים, חלוצה ועלומים (חזע'לה). מחלקה אחת מוקמה בחלוצה ומחלקה שנייה בעלומים; פלוגה מוקטנת שלישית, בפיקוד משה אלברט (יצהר) כללה שתי מחלקות, האחת מוקמה בבית אשל והשנייה בנבטים. שתי הפלוגות המוקטנות – הדרומית והמזרחית לבאר שבע, אוישו על ידי אנשים מפלוגה י"ב של הפלמ"ח ומפלמחניקים מהפלי"ם. במאי ויוני 1949 התחילו השחרורים ההמוניים, ובסוף יולי פורק הגדוד ביחד עם חטיבת הנגב.

 ב-13 בספטמבר, 1949, עלו חברי הגרעין להתיישבות קבע על גבעת טרשים קירחת, ליד מגדל צדק, מקום שהיה אז אזור ספר על גבול ירדן, ולימים קראו למקום נחשונים.

באפריל 1949 גרעין "שלהבת" בני הארץ ועולי אירופה משתחררים מחטיבת הנגב ומחטיבת "הראל" של הפל"מח ומתרכזים בקיבוץ שריד ואחר כך בדליה. ב – 13 בספטמבר 1949 עולים להתישבות קבע ליד מגדל צדק.

הקמת הצריף הראשון ביום העלייה לקרקע